במשפחות רבות מתקבלות החלטות כלכליות על בסיס ההנחה או האמונה שמה שהיה הוא מה שיהיה. אנשים נוטים להיצמד להנחות יסוד ולפעול לפיהן, ומעדיפים להתעלם מהעובדה שהמציאות יכולה לזמן הפתעות לא צפויות. משתתפי סדנאות תבונה יודעים שתקציב משפחתי חייב לכלול רכיב של 'בלת"מ', מוכנות להוצאות בלתי מתוכננות שהן אמנם לא ידועות מראש אך מהוות חלק בלתי נפרד מסדר היום הכלכלי של המשפחה הממוצעת.
ההודעה של בנק ישראל השבוע על הסרת מגבלות על המשכנתאות בריבית משתנה היא דוגמה מצוינת להנחת יסוד שהופרכה. כשהמגבלה הוטלה האמינו בבנק ישראל שהריבית במשק צפויה לעלות, ולכן ביקשו להגן על נוטלי המשכנתאות מזינוק חד מדי בהחזרי ההלוואות. ההנחה הזו נשענה על שנים ארוכות בהן גובה הריבית הנורמלית במשק עמד על ארבעה וחמישה אחוזים ואף יותר. אלא שהמציאות הוכיחה שגם גובה הריבית יכול להשתנות, ושהעולם יכול להתמודד עם ריבית נמוכה במשך למעלה מעשור.
אם כלכלני הבנק המרכזי יכולים לשגות בתחזית, על אחת כמה וכמה שזה יכול לקרות לכל אחד. זה לא אומר שצריך לקבל החלטות בלי להתחשב כלל בנתוני הרקע, אבל זה אומר שבכל תכנון כלכלי יש צורך להביא בחשבון גם הפתעות, ולהשאיר לעצמנו מרחב פעולה.
ההחלטה החדשה של בנק ישראל היא דוגמה מצוינת.
רבים מנוטלי המשכנתאות בעשור האחרון שואלים את עצמם האם לרוץ לבנק עם אישור ההנחיה החדשה ולבקש מחזור משכנתא ומעבר למשכנתא בריבית משתנה בגובה המקסימלי שהחוק יאפשר. יתכן בהחלט
שזו החלטה נכונה, בכפוף כמובן לקבל ייעוץ מאיש מקצוע שאתם סומכים עליו.
אבל חשוב להפיק את הלקח מסיבוב הפרסה שעשה בנק ישראל, ולזכור שכפי שהמציאות הפתיעה את הבנק המרכזי היא עשויה גם להפתיע בכיוון ההפוך. ריבית שיורדת יכולה גם לעלות, והחזר ההלוואה החודשי יכול לגדול בהתאם. זה לא אומר בהכרח לבחור באפשרות היותר יקרה, אבל זה אומר לוודא שאנחנו מוכנים גם לאפשרות של עליה בהחזר החודשי, ומסוגלים לתת לה מענה במסגרת ההכנסות הקיימות שלנו.